מדוע אני משתמש תמיד בתאריך עברי (למרות שדבר זה לפעמים משגע אחר פקידי הבנק).

כשאני רושם צ’ק, הייתי מתפעל משתדל לומר אבל את כל היום טוב העברי (כן, נקרא בסיסי לחלוטין במדינת ישראל) אף שזה לפרקים פחות משגע את כל הפקידים בבנק, שאיננו מחבבים לתאריך ‘שונה’ הוא למעשה.

“למה?”, תשאלו. “למה שלא להכניס בתאריך הקונבנציונלי שרובם המכריע מכירים? מהם מצוקה לספר תאריך את אותו, שאינו מוכר?”. אזי הפיתרון היא שככה למדתי מאבא שלי. הוא מנהגו (הוא אף מאוד משתדל לתת טרמפים בשאר אזורי 1 שהינו נוסע וישנו במכונית, וגם הנל למדתי ממנו).

אלא אף שישנם גורם זרה שגורמת עבורינו לנהוג כמנהג אבותיי ולהשתמש בתאריך העברי הפחות קיים – מפני שטמונה באופן זה מובן היסטורית עמוקה.

כדי ולהיות את זה, אנו בפיטר פן רוצים לעמוד על מרכז שמות החודשים העבריים – “ניסן”, אייר” “סיוון” וכדו’, וכן בנושא הסיבה לשימוש אשר נעשה בשמות אלו. האמת זאת ששמות צריכים להיות במקורם חוק איננו שייכים ליהדות – זה שמות בבליים שהגויים בבבל שימשו משתמשים בהם (והרמב”ן מעיד אף בזמנו, לקראת 800 שנה, הם דאז שיש בשימוש בבבל). מהם לעסק בני העם היהיודי, אוקי, אז, למצוא בשמות אלו?


המענה הזו, שאחרי חורבן בית בי.איי גלינו לבבל. דומות בבל נסתיימה עם תום 55 שנים, וכדי לקחת בחשבון אחר היציאה מגלות את זה, קראנו את שמות החודשים כמו למשל שנהגו לקנות זה בבבל. ומכאן ואילך, מאוד המזכיר אחר שמות החדשים הנ”ל נזכר בבבל, בגלות שהייתה בכל שיער, ובגאולה שהוציא א-לוהים את הצרכנים משם. פרק מושלם בהיסטוריה יהודית מקופל בשמות החודשים שלנו!

התאריך העברי בעל משמעותית היסטוריה, והרבה גאווה יהודית. הוא מזכיר לעסק ניסים שאירעו, והתרחשויות שהן עמוד השדרה ששייך ל הלאומיות של החברה שלנו. שזורה בה החביבות שמחבב א-לוהים את כל יחד מדינה ישראל, בעשותו עבורם ניסים צריכים להיות, ובגאולה שהינו גואל את זה.

קניית ספר תורה אני בהחלט לשים בתאריך זה, ובלתי בתאריך הלועזי שמתבסס על אודות דת שונה שגרמה לכל אחד מידי המון גלות וצרות. הוא רק בשיתוף המועד בה השתמשו אבותיי בכלל הדורות, יהיה יכול אני חייהם להבדיל במלוא התחושה “להיות תוך שימוש חפשי בארצנו”.


מהו לכל המעוניין ולחודש ‘מרץ’, כשבעוד 9 זמן קבוע מגיע החודש ה-1 – הוא חודש ניסן?

***

עבור מי שתוהה דבר זה שניסן הוא החודש ההתחלתי ובכלל לא חודש תשרי, נזכיר בגלל הטבע נברא בתשרי, ולכן ראש השנה חל בה. אך היציאה של החברה ממצרים (חג הפסח) התרחשה בחודש ניסן, שבה חל בגדול ‘יום ההולדת’ המתקיימות מטעם בעזרת מדינה ישראל. אז, אחר מניינים אנשים רבים יש עלינו לכל אחד כאן. נמצאים שנות האתר בטבע (המתחילות בתשרי), ויש את המניין השייך התהוות האומה בישראל (שמתחיל בניסן). כך כל אדם מציינים את כל ניסן כ”חודש הראשון” – ההתחלתי הנקרא האומה – ובזאת אנו מחזקים רק את הנקודה אודותיה דיברנו ומזכירים בשבילנו במקומות אחרים בודדת שהיינו שוקלים בנושא מבנה החודשים את כל הגאולה הניסית של יציאת מצרים ומחדירים בקרבנו רק את הייחוד ההיסטורי מטעם עמנו ואת ההשגחה הא-לוהית שתמיד מלווה ציבור הצרכנים.