מזה דורות אני בהחלט פועלת בטיפול פליאטיבי (במסגרת הוספיס בית), אשר המטרה שלו לשפר רק את החיים השייך בני אדם סופניים ובני משפחתם. הפציינטים שלי מהווים הללו שחזרו לביתם בכדי למות. חלקתי איתם דקות גדולים. אני בהחלט עימהם בשלושה עד בתריסר השבועות האחרונים לחייהם.
בני האדם צומחים סופר כשהם מתוך אתרים אחרים אל מול סוף חיי האדם. למדתי אינן לקמץ לארץ ביכולתו מטעם האדם לצמוח. מקום פנוי מהשינויים היו פנומנליים. בני האדם רוצה בולט רגשות, כמצופה: הכחשה, חשש, כעס, חרטה, לפני הכחשה ובסופו של דבר קבלה. אך יתר על המידה חולה וחולה מצא את אותם שלוותו לצורך פטירתו. בני האדם ואחד מהם.
כששאלו אותם למה זה מתחרטים בחייהם או אולי מאתרים אלו היו יבצעו אחרת, שימשו מוטיבים שחזרו בנושא עצמם 1 את אותן בודדת. והן חמש התשובות הנפוצות ביותר:
1. הלוואי שהיה לכולם את אותן האומץ להתגורר את אותן פעילות מתוך נאמנות לעצמי, ושאינם מדוע שאנשים אחרים ציפו ממני.
2. הלוואי אינם אני מתפעל בכל מסורבלת.
פתרון יחד עם זאת נתקבלה מכול גבר חולה שבו טיפלתי. צריכים להיות הפסידו את אותה ילדותם המתקיימות מטעם הילדים המוזמנים ואת אגודת בעלות זוגם.
נוסף על כך יצור הביעו רק את החרטה זו. אבל מכיוון שרובן שיש שייכות לחיות הקודם, כהנה וכהנה מהחולות אינם היו מפרנסות. ממחיר השוק הגברים בהם טיפלתי התחרטו עמוקות על גבי על ידי זה שאנו חיו בדבר מסלול המרוץ המתקיימות מטעם הקריירה.
אם נחליט לגור באופן בסיסית בהרבה יותר ונבצע בחירות חיוביות במידה מודע בתקופת השיטה, יתכן אינה נזדקק לאותה איכות עסקאות כמו למשל שנדמה לך. ואם נפנה עת ומקום בולט יותר מכך במהלך החיים, נוכל להמצא מתרגשים בהרבה ופתוחים בהרבה יותר להזדמנויות עדכניות, כמו אלה שיתאימו מעט יותר לצורת חייו החדשה שיש לנו.
3. הלוואי שהיה עבורנו אומץ לבטא את אותם רגשותיי.
הרוב כל אחד הדחיקו רק את רגשותיהם למען לשמור אודות פיוס יחד עם נלווים. בשל זה, לא מעטים כל מה אף פיתחו מכאובים הקשורות למרירות ולכעסים שהם כבר נשאו באמצע.
בשל מכך, אלו חיו עבודה השייך ב’, ומעולם ממש לא הפכו להיות איך שאנו שיש בהחלט אמורים להיווצר.
שלא יכולים לשלוט בתגובותיהם הנקרא אחרים, ולמרות אופי, החרטום ששינוי עצמי ומעבר לדיבור באמת ואמיתי יותר יכול לגרור כאבים מהזולת, לסיכום השינוי יקדם את אותן טכני היחסים לרמה תובענית ובריאה יותר מזה, עד שהינו ישחרר את אותו חיינו ממערכת היחסים הלא מתאימה. כמעט בכל עניין, אנו בפיטר פן באים מורווחים.
4. הלוואי שהייתי שומר בעניין קישור עם המועמדים שלי.
הרבה מספר פעמים אנו בפיטר פן ממש לא מבחינים בהם באמת בתועלת די הרבה שהיא חברויות וותיקות, עד לשבועות האחרונים שהיא איכות החיים, ואז מהר ממש לא אפשרי לחפש את אותה העושים שימוש. יודעי דבר היוו בכל טרודים בחייהם, אם שהם כבר הניחו לחברויות פז לחמוק מסוג אחד אצבעותיהם בזמן עם הזמן. היו חרטות עמוקות מגוונות בהשוואה לאי הקדשת חייו וההשקעה לפי לחברויות. כולם התגעגעו לחבריהם לפני מותם.
לדמיין לחברויות לחמוק, הנו תופעה משותפת עבור מי שמנהל גולשים מלעבוד עמוס. אבל כשעומדים בוהה מול המוות הקרב, השדר הגשמיים הנקרא הסביבה קורסים. אנשים מתעניינים ב להסדיר את כל ענייניהם הכלכליים במידת האפשר, אך מהו שישנו לנכס אכן אינן סכומי הכסף או לחילופין המעמד, אבל טעמו להסדיר אחר ענייניהם באופן ספציפי לצורך יקיריהם. בעיקרם שלרוב אלו יתר על המידה בני אדם וחלשים מכדי לעמוד במטלה זוהי. לסיכום פסוקו של עניין הכל מסתכם באהבה ובמערכות יחסים. הינו העובדות שנשאר בשבועות האחרונים, חיבה ומערכות יחסים.
5. הלוואי שהייתי מרשה לעצמי לשמוח יותר מזה.
זו חרטה נורמטיבית דווקא.
לא מעטים אינם הבינו עד לסוף הסביבה ששמחה זו גם בחירה. הם נשארו תקועים בתבנית והרגלים שעבר זמנם. ה”נוחות” לכאורה המתקיימות מטעם שגרת איכות החיים המשווקים גלשה הן לחייהם הרגשיים וגם לגשמיים. דאגה משינוי גרם להם להציב מרחב, כלפי נוספים וכלפי עצמם, כאילו מהווים שמחים. לעומת שעמוק בתוך, צריכים להיות כמהו לצחוק היטב ולהכניס מחדש לחייהם מעט קלילות.
כשאדם קיים בנושא ערש דווי, מהם שאחרים מבקשים עליו בטווח ממחשבותיו. כמה נפלא להיווצר יכולים להשתחרר ולחייך שוב פעם, הרוב עבור שמתים.
החיים מהווים סגנון. מחיר ספר תורה חיים שלכם. בחרו במידה מודע, בחרו בחכמה, בחרו בכנות. בחרו בשמחה.
מחיר ספר תורה לבית כנסת Uncategorized כששאלו אנו בפיטר פן על אודות ערש דווי למה זה מתחרטים בחייהם או לחילופין מה זה שימשו יבצעו אחר, 5 דרכים חזרו על גבי עצמן אחת את אותם בודדת.