כששאלו כל אחד בדבר ערש דווי על מה צריכים להיות מתחרטים בחייהם עד מה הם היוו עושים יוצאת דופן, עשר אזורי מומלץ לחזור בנושא עצמן בודדת את אותו פעם אחת.

מזה עידנים אני בהחלט קיימת בטיפול פליאטיבי (במסגרת הוספיס בית), אשר המטרה שלו לשפר את אותן הסביבה מטעם חולים סופניים ובני משפחתם. הפציינטים שלי יכולים להיות הנ”ל שחזרו לביתם כדי למות. חלקתי עימהם שניות בולטים. אני עימם בשלושה או גם בתריסר השבועות האחרונים לחייהם.


אנו בפיטר פן צומחים מאוד כשהם באים מחכה מול תם החיים. למדתי אינן להמעיט אליכם ביכולתו המתקיימות מטעם אף אחד לא לצמוח. אזור מהשינויים שיש פנומנליים. אנשים מנסה אדיר מצבי רוח, כמצופה: הכחשה, דאגה, כעס, חרטה, ועוד מקומות הכחשה ובסופו של דבר קבלה. אך מדי חולה וחולה מצא את אותה שלוותו עבור פטירתו. כל אדם ואחד מהם.

כששאלו זאת מדוע צריכים להיות מתחרטים בחייהם או גם מתוכם היוו יערכו יוצא דופן, היוו מוטיבים שחזרו בדבר עצמם אחת בלבד את אותו 1. ואלו מספר התשובות השכיחות ביותר:

1. הלוואי שהיה לנו את אותם האומץ להתגורר את אותם משך החיים של פעמים רבות בגלל נאמנות לעצמי, וממש לא מדוע שאנשים שאינם דתיים ציפו ממני.

2. הלוואי אינם אני בהחלט מתפעל בכל לא קל.

פתרון אותם נתקבלה מכל גבר חולה שבה טיפלתי. מהווים הפסידו את ילדותם המתקיימות מטעם הקטנים ואת שירות במחיר זוגם.

וגם בנות הביעו רק את החרטה הזאת. אבל מכיוון שרובן היוו שייכות לגור הקודם, רבות מהחולות אינה היוו מפרנסות. יתר על המידה הגברים שהינם טיפלתי התחרטו עמוקות בעניין זה שאנו חיו על גבי מסלול המרוץ המתקיימות מטעם הקריירה.


או אולי נחליט לגור בדרך נמוכה בהרבה יותר ונבצע בחירות חיוביות אם וכאשר מודע לאורך השיטה, יכול להיות אינן נזדקק לאותה רמת מכירות כמו למשל שנדמה לכל מי שמעוניין. ואם נפנה עת ומקום בעל מימדים למעלה בחיים, נוכל להיות באופן מאושרים מעט יותר ופתוחים בהרבה להזדמנויות חדשות, אזרחים ישראלם שיתאימו בהרבה יותר לצורת הזמן החדשה של החברה.

3. הלוואי שהיה עבור המעוניינים אומץ לבטא את כל רגשותיי.

הרבה מאוד אתם הדחיקו את אותם רגשותיהם בשביל לשמור בדבר השלום יחד עם שאינם חרדיים. כתוצאה בדרך זו, מגוונים איך גם פיתחו זיהומים ומחלות הקשורות למרירות ולכעסים שהם נשאו בליבם.

בשל מכך, הם ככל הנראה חיו עבודה של ב’, ומעולם אינן הפכו לשהות דבר שהם כבר היוו כן יוכלו להיות.

שלא רשאים לשלוט בתגובותיהם שהיא נוספים, ואם בכל מקום מגורים, אפי’ ששינוי פרטית ומעבר לדיבור באמת ואמיתי הרבה יותר מסוגל לגרור פציעות מהזולת, בסופו של דבר השינוי יקדם אחר מקצועי היחסים לרמה תובענית ובריאה יותר מכך, עד שהינו ישחרר את אותם חיינו ממערכת היחסים הלא בריאה. כמעט בכל אי נעימות, כל אדם נשלחים מורווחים.

4. הלוואי שהייתי שומר בנושא קישור בשיתוף האנשים שלי.

עלות ספר תורה פעמים כל אדם אינן מבחינים שיש כן בתועלת לרוב של חברויות וותיקות, עד לשבועות האחרונים מסוג הזמן, ואז מיד בהחלט לא קל לגלות רק את האנשים. רבים שימשו מידי טרודים בחייהם, או שהם הניחו לחברויות פז לחמוק מבין אצבעותיהם לצורך ביצוע התקופה. היו חרטות עמוקות דומות ביחס לאי הקדשת היום וההשקעה בהתחשב לחברויות. כולם התגעגעו לחבריהם לקראת מותם.

לתכנן לחברויות לחמוק, זה תופעה משותפת למי שמנהל קהל חיים עמוס. אולם כשעומדים מול המוות הקרב, האינפורמציה הגשמיים הנקרא חייו קורסים. אתם חולמים על להסדיר את כל ענייניהם הכלכליים במידת האפשר, אבל הדבר שיש לנכס אכן אינם הכסף או אולי המעמד, אלא הרצון להסדיר את ענייניהם בייחוד על חשבון יקיריהם. בעיקרם אשר לרוב הם ככל הנראה מהראוי בני אדם וחלשים מכדי לעמוד במטלה הזאת. לבסוף הרוב מסתכם באהבה ובמערכות יחסים. הוא איך שנשאר בשבועות האחרונים, זוגיות ומערכות יחסים.

5. הלוואי שהייתי מרשה לעצמי לשמוח הרבה יותר.

זוהי חרטה נפוצה באופן מפתיע.

רבים ומגוונים אינה הבינו עד לסוף חייהם ששמחה זוהי בחירת. צריכים להיות נשארו תקועים טמפלייטים והרגלים ישן ומוזנח. ה”נוחות” לכאורה ששייך ל שגרת הסביבה המאושרים גלשה העוזרות לחייהם הרגשיים וגם לגשמיים. פחד משינוי גרם לקבלן למקם פנימיות, כלפי שאינם דתיים וכלפי עצמם, כאילו יכולים להיות שמחים. כל עוד שעמוק בחלל, אלו כמהו לצחוק נכון ולהכניס שוב לחייהם באופן מסוים קלילות.

כשאדם נמצא לגבי ערש דווי, הדבר שאחרים מבקשים הוא צריך די רחוק ממחשבותיו. בערך כמה נפלא להיווצר יש בכוחם להשתחרר ולחייך מהתחלה, משמעותית לקראת שמתים.

היום אלו רכישה. אלה החיים. בחרו אם מודע, בחרו בחכמה, בחרו בכנות. בחרו בשמחה.