בכלל פעם שהוא בא לתא הטייס, נקרא קורא את אותן השיר שהיא אברמיק

כשאגדל ואהיה בן עשרים,
אצא שמצויים את כל עולמנו המקסים.
אתישב אל ציפור בעלי מנוע,
אתרומם ואמריא לתוך חלל הבית, טוב.
אעוף, אטוס ואתנשא
בנוסף עולם מרוחק ויפה.
(מתוך “חלום”, אברמק קופלוביץ. עברית: עירית עמיאל)

מימים אלו שנתקל בהן לראשונה, לא הרבה בסיומה של שהחל את כל שירותו הצבאי, מלוות המילים הנ”ל את אותם סגן כ’ שסיים בשנים האחרונות קורס טיס.

אברמק בן קיימת יחד הוריו, מנדל ויוכבד גיטל”חלום” מוצג ביד־ושם
אברמק, בנם הבודד השייך מנדל ויוכבד גיטל קופלוביץ, נמכר בשם בן 10 כשהנאצים שלחו את הדבר ואת הוריו לגטו לודז’ ב-1940. בתוך מבית או עסק שקיבל מהוריו, תיעד בכשרון אדיר את אותן קורותיו בגטו, ערך סיפורים וכתב שירים. את אותה ה”חלום” היוצר כשהיה בן 13 בדיוק, קיימת לקראת שגורש לאושוויץ, והאינסטלטור מוצג במספר שפות בגלריה המוקדשת לגטו לודז’ במוזיאון יד ושם.

נוף עוצר נשימה ילדות

אביו הנקרא סגן כ’ טפח אלי מדרום־אפריקה כשהיה בן 18 ושירת ביחידה קרבית בצה”ל. “העובדה שאנשים נוספים מוסרים נפשם בשביל להגן אנו צריכים, היתה שטח דומיננטי בתודעת הילדות שלי. באותה הכמות של שימש עבורנו ודאי שיום מגיע ואהיה אחד מהם”, אפילו כ’ בראיון לראות aish.co.il. “אבל גם כן אחת אינה היוו לי דרישות מעוצבות להיות באופן טייס”.

כמי שגדל בביתו שומר מסורת מורה כ’ בעניין הערכים שעיצבו את אותם דרכו. “גדלתי תוך שימוש ההבנה שעלי לחתור פועל לעשות את אידיאלי – בדיוק בתחום הקריירה, אלא אף בשטח התרומה לאנושות, לאומה, לעצמך. עלות ספר תורה כל אחד מתנהג לזולת, הדבר כל אחד עוזר ב לאחיך. זה, לדוגמא, אמי נהגה ליצור בכל שבוע קפה ועוגה לקראת האחראי השייך הבנאות של העסק, ואבי ואני היינו יוצאים לתת לה זה. מעשים קטנים כזאת זה בוודאי הניעו אותי לחתור להיות באופן הכי מצויינת שאני יכול להיות – גם ברשתות הפרטיים, אלו בתרומתי לעם ישראל”.

הנכס לניו־יורק

בטווח גיל 16, יותר עבור סיום התיכון, עברה המשתמשים ששייך ל כ’ לניו־יורק לרגל מלעבוד של האבא. “לגור בניו־יורק, להבדיל תבל חדש, לפגוש כל אדם חדשניים וסגנונות לא מעטים – כל זה הינו מדהים, אולם בגדול לרגע אחד אינם שימש לכל המעוניין ספק: הייתי משתייך לארץ ישראל”. כשמלאו להם 18, הניח כ’ את אותה כל המשפחה מאחור ושב באופן עצמאי ארצה, להתגייס לצבא כחייל יחיד.


“הייתי קיים לקרני השמש החמות כמעט בכל יחידה בשירות, ובלבד שאהיה הטוב ביותר” אפילו כ’. “אבל הרי שאלה ההצעה עד הייתי דורש לקרות טייס, וחשבתי לעצמי: על מה שלא לנסות”. אחרי שהיו לו בעבר אחר המבחנים הפסיכוטכניים, הפסיכולוגיים והפיזיים, התקבל לקורס־הטיס והחל באימונים אינטנסיביים מסוג שלוש שנים.

סגן כ’ קורא את אותן שירו שהיא אברמק לצורך ממחיר השוק המראה

“לא יחסתי נחיצות לא רעה לטכנאי שבה הייתי”, נקרא חמש, “הצבא מצורפות כדאי כל אדם במרבית, אז אני בהחלט במידה בחיל־האויר. אך ורק אחרי שקראתי את כל שירו מסוג אברמק קופלוביץ’ הרגשתי פתאום את אותו מלוא־הכובד השייך התפקיד שלי. תמיד אז הבנתי אודות מה אני משרת את אותן יחד ישראל, על ידי זה אני בהחלט תורם את כל חלקי. כשקראתי בעניין חלומו השייך הילד דבר זה לגבי טיסה, יכולתי שמצויים השתקפות ששייך ל עצמי במדי קורס־הטיס”.

תוך שימוש שאר צוערי חיל־האויר, קרה פעם כ’ להפסקה ששייך ל שבוע מצד האימונים בענף, למטרת אימונים מסוג אחר: סדרת חינוך בירושלים. באחד הימים ביקרו ביד־ושם.

“לא יש לו את הידע מתי עמדתי בתוכו מול השיר. יכול בעיקרם שמצאתי את אותה עצמי רועד כולי, בדמעות, כשקלטתי שאני ישיר את חלומו. שלא יכולתי לדבר”.

כ’ תוך שימוש בוגרי קורס־הטיס החדשים אותם ישרתו אחר תוך שימוש מדינה ישראל בשמים בשבע הזמן הקרובות

“המטוסים בחיל־האויר קרויים על־שם ציפורים. כך שמילותיו של אברמק, ‘אתיישב אל ציפור יחד מנוע’, קיבלו אצלי נופך נלווה. הן כדלקמן העמיקו את אותן החיבור שלי יחד חלומו של הילד הזה”. הוא העתיק את אותו השיר ושינן את החפץ. “החל מאימון הטיסה הראשוני שלי, אני בהחלט ‘שר’ לעצמי את אותם השיר במקומות אחרים פעם שאני צועד ב תא־הטייס למען להמריא. בדרך זו אני זוכר, שבכל בודדת שאני ‘עף ומתנשא מעבר תחום מרוחק יפה’, אני חי גם כן את אותה חלומו השייך הילד הזה”.

שיחת מספר טלפון משפחתית

כחלק מהכשרתם, הכרחיים הצוערים לכתוב על אודות רעיון משמעותי בחייהם. כ’ היוצר בעניין השיר “חלום” ועל מה שהשיר זה עשה לדירה. דבריו פורסמו כעבור זמן רב במקום צה”ל.

לולק (משמאל) מוסריות ליד־ושם אחר קובץ השירים המתקיימות מטעם אחיו החורג ב-1995, בנוכחות נשיא הארץ עוד, סיוע ויצמן (מימין), ונשיא יד־ושם, אבנר מהצלם (במרכז)


עם סיומה של שפורסמה העמוד זכה כ’ שיחת טלפון מאדם גרינפלד, בנו הנקרא לולק גרינפלד בן ה-96, אחיו החורג ששייך ל אברמק קופלוביץ. “אדם סיפר שאביו, לולק, השקיע מקום פנוי עיקרי מחייו בנסיון להודיע על את אותן כתביו מטעם אברמק, לאשר שזכרונו יהיה בחיים”.

כשמשפחת קופלוביץ הוּבְלָה לאושוויץ ב-1944, נשלחה אמו המתקיימות מטעם אברמק, יוכבד גיטל, לתאי־הגזים מהר, ואולם אברמק ואביו נשלחו לחפש עבודה בכפיה. באחד הימים החליט האב להסתיר את אותן אברמק למען למזער מהם את אותה הסבל. בצינורות חזר וגילה בגלל בנו אינה עוד – אברמק נספה בטווח גיל 14.

מאמר השער של המחברת מסוג אברמק, אותה רשם את אותן שיריו בגטו לודז’
מנדל שרד את כל השואה, הרים אליכם והתחתן תוך שימוש חיה גרינפלד, אמו מטעם לולק. את אותה המחברת השייך בנו, שמצא לא לפני השואה, החביא, וכך נותרה – עלומה מצד העין ומן הלב – או גם יומו האחרונות. אך ורק יותר לאחר מותו, ב-1985, מצא אותה לולק, אחיו החורג, והוא הוא למעשה שפרסם את אותם 8 השירים במדינה וכך גם הגיש במדינה ל”יד־ושם”.

“זו היתה שיחת יומן יחודית. היתה ניחוח חזקה של קשר לאדם, לולק, אברמק, אפילו מנדל. מיהו סיפר לכולם 5 הרבה היתה בעיניו המתקיימות מטעם אביו התרומה שלי לשימור מילותיו המתקיימות מטעם ‘אחיו־מן־העבר־השני'”.

חודשיים עם תום שסיים כ’ את אותן קורס־הטיס – חודשיים לאחר שהחלום שפירסם קיבל סופסוף כנפיים – מת לולק לחברה עולמו.

“מקוה לזכות להבדיל מקרוב, בקרוב, את מי ואת עובדי משפחתו האלה מסוג לולק”.

—

אחד רוס

אחד רוס, מחברם מסוג הכתבות לא מעטים בענף אש התורה, כיהן כרב הקמפוס מסוג אוניברסיטת לידס באנגליה מטעם ישיבת אש התורה. הוא למעשה מקום בו אתה גר בתקשורת, הגיש נוספות, ולבסוף פנה להתחיל לעסוק בחינוך. ומאז שעלה ארצה ב-2005 הורה אדם בתכניות למידה של רבות בכל ארצנו. אתם יכולים לערוך מעקב את אותם הבלוג השבועי שלו (באנגלית), ולקרוא תובנות וסיפורים לשולחן השבת בין השנים https://athoughtforshabbat.wordpress.com/about/.