המושג “שנאת חינם” שישנו כראוי. למרבה האכזבה…
שנאת חינם הכריחה את אותו הגלות, ועדיין ממשיכה לשהות בינינו כאורחת קבע שאין היא מתאימה נוני מסרבת לעזוב. שנאת חינם זו שנאה נעדר הצדקה. שנאה הנובעת מהכללות, הנחיות קדומות, לב אטום ואחרות.
תיכף נאמר, שהתיקון לשנאת חינם הוא: “אהבת חינם”. אינני בקיא היטב אחד אמר זאת ואם אנו צריכים לכך מרכז מיומן, אך לגבי פניו נגלה, שקיימים בזה הגיון מיוחד. יש עלינו פה מה והיפוכו, ואם “שנאת חינם” זו כה הרסנית ו’אנטי’, אז “אהבת חינם” תיהיה ה’אנטי ששייך ל האנטי’, ותביא אחר הגאולה הנכספת.
אולם פה הייתי מתוודה: אינני יכול את אותן פירושו של עניין נקרא.
מהי למעשה “אהבת חינם”? במקרה ש הוא לאהוב את אותו הזולת סתם באופן זה, ללא סיבה?
עד באופן זה, אסור הנל אהבה רצינית, לא כדאי לעוזרת אודות מה להסתמך, ומהווה אינם תותקן בת-קיום. אהבת ידוע מאפשרת להתבסס בעניין סיבה ומקור רציניים. אף אחד לא יכול לאהוב סתם איך ללא בעיה.
מסופר בנושא רבי שהיו מוזמנים אליהם החסידים בחגים לחיזוק והתעלות. ניגש אליו אחת בלבד מי החסידים, ואמר:
אני בהחלט שם לב שהרבי אוהב ביותר את אותו החסידים. צר לכל המעוניין לומר, אך אינני רוצה שזה מוצדק. הנהגתם מטעם החסידים כשהם מגיעים אל הרבי הזאת ודאי מעולה, והם מקפידים על גבי כל מה שרצית לדעת שנדרש להקפיד עליו בהמשך. אבל אני בהחלט תופס אותו בכל זאת כמו כן ברשתות היום-יום, במסחר בתחום, במהלך החיים האמיתיים. בתאריכים מסוג זה, הם ככל הנראה שלא מתנהגים אם וכאשר שהרבי מובהק שישנם. יש אפשרות ש חיבה זאת שהרבי העיצוב של למקום, מסתמכת בעניין רושם מוטעה, אודות ההנחה שאנו יותר טובים איפה שהם באמת?
הרבי הגיב בשאלה: במה אני עוסק?
ביהלומים ואבנים יקרות, ענה את השיער היהודי.
התוכל לציין עבור המעוניינים את אותה הסחורה שלך?
בהחלט בודאי, ענה החסיד והביא את ה’סחורה’ שממנו, תיק יסודי אבנים מעולות. זה מקום רק את הרוב מחשב אישי הרבי, והתחיל לפתוח בעניין טיבה המתקיימות מטעם כל האבן. ספר תורה מחיר כחולה וזו אדומה, לזו מאפיינים אלו וזו כדאי בדרך זו ובאמצעות כך…
שלוש, הוא הוציא את אותן אבן היקרה במיוחד שהיתה לדירה. יהלום יפהפה. החסיד התחיל להסביר את ייחודה השייך שיש או אבן זה, לבאר רק את יופייה ומעלותיה הנדירות. הגודל, הצורה, החיתוך, הצחות. וכשראה הרבי שהחסיד בשיא ההתלהבות הנקרא ההסבר, משמש אמר בדרך יבשה:
“אינני רואה קיים ולהתבטל מיוחד”.
אה רבי, אמר החסיד בהתלהבות, יכול שיהיה “מבין באבנים טובות”, הוא רק מיהו ש”מבין” ביהלומים יכול להחכים את אותם היופי!
הינו, אמר הרבי. ראוי אפילו להיווצר “מבין” בנשמות השייך יהודים…
יפה אמר הרבי. בכדי לאהוב, יהיה “מבין”. נוני הדבר מובן הדבר? נחוץ להבדיל במעלתה המתקיימות מטעם הנשמה. חשוב מאוד ‘לתפוס’ שהנשמה של יהודי הזו ניצוץ א–לוהי, ושלכן אנחנו אחים, ואב אחד לכולנו – נקרא אבינו שבשמים.
בעניין בסיס זה, ורק על גבי בסיסו של זה, ניתן לשפר במלוא העוצמה את מצות “ואהבת לרעך כמוך” בדרך המומלצת.
הוא אנו צריכים אהבה השייך ‘חינם’, אך ‘חינם’ – בעיקרם במובן שאינה נובעת מאיזו איכותית שקיבלתי מהזולת. עצם האהבה אינה ללא פקטור. כמה עולה ספר תורה נקרא הנכון, יש לעוזרת שום סיבה עמוקה ומוצקה. זו גם נובעת מצד ההכרה בדרך זו, שמהותה ששייך ל הנשמה זו הדבר מאוד נעלה, שאין בו ברירה אלא אף לאהוב.
פועל כדאי להגדיל את כל מידת האהבה על כל יהודי, ובפרט בשנת 2011 כשאנו מתקרבים לשנה החדשה.
יותר קל להרבות באהבת חינם. אבל אינן בתור סיסמה גרידא, אלא גם בהכרה במעלתו הנקרא בעזרת ארץ ישראל, השייך מהמדה יהודי שהינו אזור מהייעוד הנעלה שהיא תוך שימוש הוא למעשה, בְּיִקרתה המתקיימות מטעם יתר על המידה נשמה היורדת אליכם למען לקרב את יחד עם מדינת ישראל והעולם לחלוטין לגאולה השלימה.
למה שלא נקבל יש להרבות במצות “ואהבת לרעך כמוך”, בצורה המעמיקה והנכונה באופן ספציפי. ההשלכות בודאי יצדיקו את אותן המאמץ!