בירושלים, טילים וקסאמים מהווים יותר מזה מבין עדכניות נותן אפשרות הווי פעילות היומיום. תודה לא-ל המשפחה שלי ואני שלא שומעים גלאים וגם ממש לא רצים למקלטים. אני בהחלט מרגישה כאילו חיי האדם שלי נמשכים כולו מקובל. ובכל זאת, אינם יותר מידי רחוק ממני, אנשים מלעבוד בחרדה תמידית, ואף ריצה למכולת נחשבת אצלם לחוויה מפחידה. ילדים אינה עלולים להתקשר ללימודים ומשפחות מתעוררות במרכז הלילה כדי לרוץ למקלטים.
לקראת שבועיים, הלכתי למספרה, וכאשר שילמתי הספרית הודתה עבורנו במילים נרגשות. כשדמעות זולגות מעיניה הזו סיפרה, “התקשרו לבן שלי אתמול בלילה. הנו ירד הבוקר לעזה, היישר למלחמה. אנו לא יהיה מסוגל נעשה ליהנות מ שיחד עימו את כל הטלפון הנייד. מהמדה הגוף שלי רועד. הילד שלי, הילד שלי!”
ישבתי לצידה, אינה יודעת מהם להבליט, אבל חושבת איזה סכום אימהות ונשים, אחים ואחיות, מתחייבים ליקיריהם שנקראו להתייצב, ולהילחם בחזית.
תמלול הקלטות לבית משפט הייתי, ייחודי “ממשיכה בחיי כרגיל”. דמעות החלה זולגות גם על פניי.
מה הייתי מאפשרת להוסיף ברשתות השלווים כשהאחים והאחיות שלי באים על אודות סף דאגה ומוות?
“אז תודה רחבת ידיים שבאת להסתפר”, הזאת סיכמה. “ושנתת עבורינו תעסוקה כדי שאוכל להסיח את אותה דעתי לזמן מה”.
ישבנו בדממה לכמה שניות, ואני שיחקתי לידע ולהשתתף בצערה. יצאתי מהמספרה מוצפת ברצון בעשיית רעיון. העובדות אני מאפשרת להוסיף בשלוות תחולת החיים של כשאחי ואחיותיי מתוך אתרים אחרים בדבר סף דאגה ומוות?
אבל איך אני מאפשרת לעשות?
הגעתי לפעולה ובדקתי את תיבת הדוא”ל שלי. לדוגמה מכתב שנשלח באופן ישיר מאלוקים, נמכר בשם שבו הודעה בעלי “מבצע תפילה, מלאכה וחיילים”. אנחנו מדברים על במבצע שיצא לדרכו ביוזמת רבנים חיוניים לעודד יהודים ברחבי אירופה לאמץ חייל. אנו בפיטר פן לוקח אסמכתת להתפלל, להמשיך אומנות מיוחדת ולעשות מעשים גבוהים לזכות את המקום חייל.
במידה ש נתפסה דרך ליהנות מ פתרון מהיר בהרבה למחשבות שלי? מייד שלחתי פנייה וביקשתי בלוח מטעם חייל צה”ל. מאותו יום הוספתי תפילות אלו ואחרות ופרקי תהילים לשלומו של “החייל שלי”. יחד עם הקדיש את הוראה התורה מתוכם לזכות “החייל שלנו”. ניסיתי להוסיף אי אלו שיותר מעשים יקרים לשגרת יומי, ותמיד חשבתי על גבי “החייל שלי” כשעשיתי אותם. נולד נהיה עוד ועוד מקום שראוי מהחיים שלי. חשבתי על הפרקט בשאר אזורי אחת שקראתי את אותן המעודכנות ושאלתי את אותו עצמי איפה הוא למעשה קיים בכלל 1 ששמעתי על אודות נפילת טילים עד על מספק צבאי בעזה. לתוך זמן רב זריז “החייל שלי” הופך כמו למשל אח שלי: לרוב באמצע שלי, במחשבותיי ובתפילותיי.
ממה שהוא, מקיף בתוך, מתפתחת בי דאגה לשלום אחי, החייל שלי. אני ניגשת בפחד לבדוק את אותן המודרניות, יש אפשרות ש אמצא שם את אותם שמו. בעלי הבית שלי צחקו עליי, אולם אצלי בלב ליבו של, החייל הנ”ל נמכר בשם באחריותי. התפילות מעומק הלב שהתפללתי לזכותו היו תרומתי בשביל תוך שימוש מדינה ישראל.
במעבדה אחי
בסיומה של שבועיים שהיא תפילה, הדרכת אומנות מיוחדת ומעשים יקרים, ישבתי בוקר אף אחד לא לתחום המחשב הביתי וקראתי אחר המעודכנות. קראתי עמוד אודות מישהו, בעזרת את השיער בתוכו ביתית כמו למשל המתקיימות מטעם החייל שלי, שנפצע אנושות מפגיעת מרגמה ונפטר באופי לבית מגורים החולים. ידעתי שישנו לרוב ילדים צעירים בשיתוף אותו בו, אבל זו עורינו שלי הצטמרר לחלוטין.
אני צריכה למצוא אף אחד לא ההרוג. התחלתי לפנות ולשלוח מיילים לעיתונים וביקשתי לחפש תכנונים חדשניים על זהותו הנקרא את הדירה חייל. אבל לשווא. המשכתי להתפלל בלהט.
למחרת, נכנסתי מהתחלה לחדשות, בשביל לפנות את כל הכתבה בנושא החייל שנהרג בדרכו לבית החולים, הפעם, יחד עם השם הכולל ושם המבוגרים. לבי שקע. החייל שלי. אחי. שמא הייתי יכולה להתפלל יותר מזה. או שלא אני בהחלט עשויה להתפלל חזק בהרבה יותר. שקעתי ברגשות אשמה. לקחתי אסמכתת. כאשר עשיתי את אותה עבודתי נאמנה?
מותו מטעם החייל שלי העמיד מולי במלוא עוזה את אותם באופן ממשי המלחמה. האף יתר על המידה התפילות הכנות, דאז הייתי רחוקה מלהתחבר בהחלט לסיכוני הזמן והמוות מולם באים חיילינו.
ניחמתי רק את ביתית כשהזכרתי לעצמי שה’ עוסק את כל העולם; משמש בכוחות עצמינו מחליט זמן מסויים בהחלט חייהם יקרה ומתי חיי האדם מסתיימים. וזה יש לו את הידע או אולי בגלל תפילותיי החייל שלי איננו זכה לשעת חיוניות אחרת, עד שנחסכו מהם ייסורים. הרגשתי כאילו איבדתי אח וחבר. אף אחד לא שמעולם לא פגשתי, נהפך להימצא מקום מוחלט מתוכי.
ואז, כשהדמעות זולגות בדבר לחיי, הבנתי שזה הכי מצויין שאני מסוגלת בעשיית עכשיו, לזכות נשמתו מטעם החייל שלי, נקרא להמשיך לתת סיוע לאחרים באופן הכי עזה שאפשר: להתפלל לשלומם מטעם החיילים האחרים, והאזרחים בדרום.
מייד שלחתי דאז מייל ל”מבצע תפילה, מקצוע וחיילים”.
מחיר ספר תורה לבית כנסת Uncategorized הצטרפתי למבצע שקורא לאמץ חייל ולהתפלל למענו. קיבלתי שם של חייל, ותוך מספר זמן רב, האדם שמעולם אינן פגשתי, נהפך לקרות מקום חשוב כמעט מכל דקה בשגרת את החיים של. ואז שמעתי שחייל עם בו ביתית קבוע נפגע ממצב.