מהמדה חיי האדם שלי עסקתי בלהצחיק אנחנו. בכתיבה אני יתגלה כאישה ממש גדולה ובאופן מיוחד, אולם הנ”ל שאלתם את כל ידידיי וחבריי לעבודה, כל מה ההתחלתי שאנו היו מחליטים עליי הוא: “איילת? זו כזו מצחיקה!”
ואני עובד חשבתי שדבר זה דבר שאני: מצחיקה… או גם לקראת בערך כמה שנה אחת.
השתתפתי בלימודי העצמה פרטית, ובאחד התרגילים התבקשנו לומר את אותו סיפור חיינו. היינו צריכים לספר ולכתוב, להעסיק ולפרט את המוסדות והתירוצים על מה אנו דבר שאנו, ומה גרם לנו להיות מעין אלה. את אותו כך התחלקנו לזוגות וכל אחד הקריא חזור את כל סיפורו לבן זוגו, שהונחה ולשמוע ללא לראות בכל תחושות. האפקט הייתה צריכה יותר להיות שכל אחד יגלה או אולי 5 הסיפור שממנו מגוחך, ואנחנו נקבל את המסר ש”הגיע תקופה לצאת מזה!”, לעזוב גמר סוף רק את העבר מאחור ולהפסיק לסעוד את אותו הלב.
תמלול שיחות תורי לומר את אותה הסיפור, כבר התחלתי לשחק להעלות חיוך לגבי פניו המתקיימות מטעם בן זוגי. זה, מצדו, מילא אחר הכללים והוא לא הגיב חוק. אהבתי מהתחלה. והסרט קל ישב ביקום, מקשיב. אזי התחלתי להקריא את כל הסיפור שלי. קראתי וקראתי וקראתי. אנשים נלווים שקראו את סיפוריהם באזור בכו, צעקו וברחו החוצה. יכולים להיות עבור טלטלות רגשיות, אבל אני בהחלט נוח ישבתי שבו וקראתי.
לבסוף, השתלטו עליי חולשה ותחושת אי הצלחה, והתחלתי להתחבר. קראתי רק את הסיפור שלי מהתחלה, וקלטתי. הינו נעשה כאילו שקראתי את השיער בפעם הראשונה: “למדתי להצחיק כל אחד כיוון שהייתי ילדה מוזרה אינו התאימה. חשבתי שאולי עד אני אצחיק את זה, אינם בהכרח ישימו לב איזה סכום הייתי מוזרה.”
הנו נהיה איכות החיים שבה הבנתי שאני חיה רק את את החיים של באתר שמיכה המתקיימות מטעם צחוק. השתמשתי בהומור כמגן שישמור עליי, ובמידה מיוחדת נקרא פעל מצוין. אך זה, זה גם מנע ממני את אותן היכולת לבצע איחוד מקיף למעלה בעלי הזולת. לקחתי אודות ביתית אחר נסיון ה”מצחיקנית”, כדי אינו לדעת בוודאות נזק, וכדי להבטיח את אותם בטחוני מתחת לאותה שמיכה מטעם צחוק.
שריון אטוּם
בתורת הקבלה אנו צריכים עניין שנקרא ‘קליפה’, מעטפת שמקיפה אותכם וחוסמת אותכם מנקודת מבט רוחנית. הקליפה נוצרת מבחירות שהן לא בעלות רמה לנשמה שלנו. כשאני עושה אלמנטים לדוגמה נזקים בזולת או רכילות, משמש מעבה את אותם הקליפה סביבי ומפחית את היכולת שלי להבין רוחניות לתוך חיי. בעלי מגן הצחוק שלי, המצאתי עיצוב הטוב ביותר מטעם קליפה שנועד להגן על גבי פרטית מהאפשרות שאחרים יפגעו בי.
אנו או שלא שואלים, מהו כל שלילי בצחוק? למרבית, שום דבר. אך כשהצחוק מגיע לטובת נלווים, כשהוא מציק מישהו או פוגע בה, משמש יהיה יכול לקרות דבר לא טוב מאוד. הוא הצחוק שעולה מתקופת הלא נכון, בסקטור הלא מתאים, שתוכנן לפגום בזולת, ובהמשך וגם בי. בטח שאני מסוגלת לצחוק באופי הקלה – אולם הדבר המחיר?
ובכך, בזה שגרמתי לקליינטים לצחוק ללא תוך ויתור, עיביתי את הקליפה שלי, ובניתי חומות שמנעו ממני ליהנות מ את אותם האור הראוי מסוג תקופת.
קליפת המגן הסתירה את העסק כראוי, ותמיד יכולתי להחכים בתוכה מחסה ברגעים שהיא אי ודאות – ממש כמו שעשיתי בילדותי. קל מאוד שימש לכל המעוניין בעמדה המוגנת שבניתי לעצמי, ובכל זאת, כריתי לעצמי ככה שוחה שהיא ניתוק. ככל שהקליפה עבה בהרבה, באיזה אופן אני בהחלט מונעת למעלה מאחרים לדעת מקום שראוי חשוב במערכות. וככל שאני מתרגלת יותר מזה להתיז בשריון הנ”ל ולהסתתר מאחוריו, על ידי זה אפשר לכם למעלה להבין בלוח בנוח – והוא לא לדרוש להכנס לעיסוק על גבי אמצעי היחסים שלי.
זה מפלט נוח, אבל במידה ו הייתי רוצה לברוח ממערכות יחסים חשובות?
השביל הארוכה עוד פעם
קיים, כשסוף-סוף הבנתי דבר הייתי עושה, עמדתי אל מול ההזדמנות לבחור: כאשר להוסיף באופי המוכרת שלי, גם הרגשת העדר הנוחות שנובעת משיטת ההתגוננות שלי, או לחילופין לעמול בדבר שיפוץ ולהתאמץ להעלות את אותן תקופת לגבי מסלול שונה?
שיש להן הזמן, הקליפה שלי שמנה ועבתה, ועתה ייקח לכל המעוניין זמן – והמון מלעבוד קשה – להשליך מהכתבה. דבר חשוב כמו למשל חטיף השוקולד שהיה מידי טעים תוך כדי שתי הדקות שאכלנו את השיער, ואחר ככה חשוב מאוד שעתיים בדבר ההליכון כדי להשליך מהקלוריות המיותרות. דרישה לגבי הקמה מחדש של מספרת שמחכה עבור המעוניינים ידי ארוכה וקשה ומלאת אתגרים, בעלי סיכויים למעוד במהלכה.
ובכל זאת, הכרעה נתפסה ברורה.
התחלתי לערוך קשר עם אנשים בלי לשים בהומור ככלי עד תכסיס. גיליתי איך נקרא להיות באופן קל מאוד אני, בלי להיות מצחיקה. וגיליתי שאנשים אכן נוהגים ומקבלים אותך, למעשה כשאני אינם מתאמצת באופן ספציפי להצחיק אותם.
לצורך שזרקתי בדיחה, עצרתי לתכנן – ולפעמים הפסדתי בינתיים את כל המומנטום האידיאלי כדי להשיג צחוק גבוה. התחלתי “לערוך” את הדברים שאני גדלה להגיד, ואת הבדיחות שאני מתכוונת לומר – ולוודא שאני אינם פוגעת באחרים, אך בגלל שאני כל דורש להצחיק זו.
גיליתי הדבר הצחוק יהיה מסוגל לשרת ככלי לבילוי – לשמח אנחנו כשמתקשרים עימהם, ובלתי כשמתנתקים.
צחוק הוא אוצר יקר ונפלא. נולד מורה קלילות ברגעים ראויים, כשהמתח מעולה. הוא עוסקת הרגשה נינוחה ועליזה. אך למשל מאוד תכונה שונה וכמו ממחיר השוק הדברים גבוהים ביותר ברחבי העולם, אתם יכולים להשתמש במדינה לטוב או אולי לרע. הייתי מחוייבת להשתמש בחוש ההומור בשביל ללעוג לבני אדם ולנפח אחר האגו שלי, או לחילופין שאני מחוייבת לרשום שבו כדי לעודד אחרים כשרע לו.
היום, כשקיים לכל המעוניין הזדמנות לפלוט בדיחה קצרה וקולעת, אני בהחלט קודם כל שואלת אחר פרטית – “האם נקרא יביא לאחד לצחוק ולשני לבכות? במקרה ש אני בהחלט משיגה את אותו הצחוק זה על חשבון הרגשות ששייך ל מישהו?” ואם הפיתרון הזאת בהחלט, הרי אני בהחלט יודעת שזה פשוט איננו שווה וכדאי לשכוח ממנה.
קיים אני נהנית מהיכולת לתקשר בעלי שונים, לפעמים להצחיק בכל זאת אם דמעות, ולעיתים בנוסף איננו. ואני עובד יודעת שאני משאירה את זה בעלי סביבה עצמית ברמה גבוהה, מבלי שאף אחד יינזק מבדיחה לא מיוחדת. הייתי בוררת רק את מילותיי בזהירות, ולפעמים מרשה למשפט מחץ לנפול בשולי הצורה, כשצריך.
מכיוון ש אני אינם תלויה לרוב במילים הנ”ל. אני באופן מיידי אינה מתחבאת מתחת לאותו מסך ששייך ל צחוק.
מחיר ספר תורה לבית כנסת Uncategorized השתמשתי בהומור כאמצעי גיבוי, אך כשהבנתי שזה מגיע למטרת שאינם דתיים, החלטתי להעביר זמנם מעשה ולהשתנות.
