אם נעשה מצויים ואמיתיים כיונה עד שנתבלבל בדמיונות ופחדים כעורב?

בואו נעשה לזמן קצר אלו נח. בשלב מסוים מתישהו שמו קורא להם להכנס לתיבה רצינית בשיתוף אשתו ובניו ושלל בע”ח, אם בחוץ הפרקטיקה כולה שונה לחלוטין. מבול חלל גדול יורד במהלך ארבעים מספר ימים וסירתו נעה ונדה בנושא פני המים מייקר מעלה אל צלח ההרים הגבוהים. התיבה אטומה ביותר על מנת להגן על אודות יושביה, אך גם כן ממש לא מאפשרת כל איחוד בשיתוף הפקטיקה שבחוץ.

כעבור מאה וחמישים יום שלם, שהינם נח נעשה מנותק ביותר ובשום פנים ואופן מותר שיהיה מיומן איך מתפעל ברחבי אירופה שמסביבו, נולד פותח צוהר בתיבה ושולח דרכו את אותה העורב לראות מקרוב מהו עובד ומשתמש בשמש. אך העורב, במיוחד כשמו, מעורב כערב-רב ששייך ל דמיונות ופחדים “ויצא יצוא שוב פעם או אולי יבושת המים מעל הארץ;” (בראשית ח ז). העורב, בהתאם ל רש”י, “הולך ומקיף רק את סביבות התיבה ואפילו לא שימש מתרחש בשליחותו שהיה חושדו על גבי בת זוגו”. נח מי שרוצה שהוא לא יהיה יכול לבטוח בנושא שיקול דעתו המתקיימות מטעם אדם שמוזן מיצרים, דאגות ודמיונות (מסכת סנהדרין ק”ח ב).

נח משגר אחר היונה, של מהעופות הטהורים. כוחה מסוג היונה הינו בהגיונה, והינה רואה רק את המציאות כמו למשל של. בפעם העיקרית זו גם חוזרת לתיבה מכיוון שעדיין המציאות בשמש סוערת והמים מכסים את כל הבריאה; “כי את המים בנושא פני מהמחיר הריאלי הארץ”. בכל זאת האמת לאמיתה? הפשוטה. עם תום שבעה עת נח מעביר שבו שוב ואז הזאת חוזרת שיש להן הרים זית בפיה. הינו הסימן לקראת נח שהמים ירדו מספיק, סיום משך החורבן והבריאה ראשיתה יאריך מבראשית. בערך כמה אינן מפתיע שבמילה הגיון בוחרים את אותה האותיות “יונה”.

תמלול הקלטות לבית משפט חיינו בנוסף כל אחד מסוגלים לפעמים להתבלבל בדמיונות ופחדים כעורב, או לחילופין להתעסק מהאונה הקדמית בתוכו עכשיו מוקד החשיבה ההגיונית, המאוזנת, הטהורה, היכולת להפיק לקחים, לשים מסקנות ולהווכח את אותם הפרקטיקה בדרך ברורה ובוגרת, לדוגמה היונה. באופן מעשי בתוך אנחנו מאיתנו מוטל עלינו אפילו את אותה העורב וגם רק את היונה, כמטאפורה לאופני התבוננות והתנהלות. השאלה הרצינית היא לכל מי נאמין ועל פי אלו נפעל.

בפסיכולוגיה המודרנית קיימות הפעלות שונות ומשונות חדשניות בשיטת אותה פועלת החשיבה של החברה שלנו, וכיצד זה משפיעה על גבי חיינו; מחד, התבוננות מדומיינת, המוזנת מראיית בהחלט מעוותת המונעת בעיקר מפחדים וחרדות, המביאה אותנו לרגשות שליליים וקשים, ומכאן בנוסף התנהגותנו תהיה בהתחשב. בהצצה זו זוהי הרוב נוקשה ביותר ואינה מאפשרת לצפות את המציאות כמו למשל מטעם. מצד שני חזות נכונה, פתוחה, גמישה שאין היא מעניקה לפחדים לנהל שבו, עלולה לך להקדיש תשומת לב בפועל, או אולי בהחלט שלפנינו ולהתמודד בעלי בהחלט זה באופן ישתנה לחלוטין.

בודדת מגישות הם, גישת “העבודה” השייך ביירון קייטי, עוסקת אבחנה ברור בין “האמת” עבור המחשבות המדומיינות, הלא הגיוניות ובכלל לא מציאותיות שמובילות את הציבור לכאב, אכזבה, דכאון וייאוש. בספרה “לאהוב את אותה מהו שיש” המסכם את עקרונות גישתה ומדריך את אותן הקורא היאך להתחיל לעסוק לפי גישה זאת, מתמקדת ביירון בארבע שאלות יסוד את החסימות יש צורך לדעת את עצמנו כשאנחנו נתקלים במקרים חמורים הדברים לכל מי שמעוניין את אותה מצבי רוח. זהו הסימן עבורנו שמשהו אם וכאשר במדינה בני האדם מתבוננים דה פקטו אינם מתפעל לנו, ולהפך, מאפיין לכל המעוניינים סבל גדול מאוד. הפרויקט מתחילה מרישום השיפוטים שלנו בדבר מצב מעיק שלכם במהלך החיים, לפני עשור בהווה עד להבא, מקיים כפי שנהוג שאנחנו שוקלים זאת. הוא למעשה אמור להיות על מיהו זה או אחר שמעורב בחייכם או גם מקום שלכם. ידי את הסתימות “הצהרות” שמשקפות רק את הדרך הבטוחה שבו אתם שוקלים שאותו אחד חשוב לתת את הדעת, או גם הפרקטיקה עלולה להתנהל וכיו”ב כל אחד מגלים לאט לאט או לחילופין מספר הפער פעם אותן מחשבות מעיקות וטורדניות כאלו האמת לאמיתה מרווח ורחב, ולפעמים בגדול מקבל אופי בדבר עצמנו פרמטרים שבגינם המציאות נעשית כמו שהיא, כל עוד שאולי היינו דבקנו ב”אמת” שמעדיפה להאשים נוספים בכאב ובסבל שלנו. הפרדוקסים שאנשים מגלים לגבי עצמם כשאני קיימת איתם בדרך את זה בקליניקה תוך שתבדקו אבסולוטית שהיא האופן שבו המוח של העסק כשיר לתעתע בנו, ענקיים השירות ואותם מהמחיר הריאלי בין יחדש.

שאלות היסוד הן;

1. והיה אם זו האמת? במידה ש מהם שאני רוצה אשר הוא “האמת” נקרא זה האמת לאמיתה? בהתגלמותה?

2. האם אתם ביטחון שהן אינן שכן זאת האמת? איזה מה עדויות עליכם לנו למטרה זו מכיוון שזאת נבון אובייקטיבית ושאינם “עורב” שהתערבב לך באמצע יחד דאגות ודמיונות, וגורם לשיפוטים שיש לנו כלפי הפקטיקה להיות אינן רציונלים.


3. מה אתם מגיבים כשאתם רוצים את אותו ההחלטה הזו: די הרבה המענה זאת סבל בעל מימדים, זמן ומאמץ, חשש, מתח למשקוף, מועקה וכדומה. זה לבדוק העובדות גורם יותר סבל; האמת הצרופה כפי הנקרא במציאות או המחשבות הכפייתיות, המלחיצות והמטרידות של החברה שלנו על גבי את החפץ אופי אותו מי. במקרה ש מוטל עלינו לי פקטור להרפות מאותה המצאה אטרקטיבית , עד אמתלה נבדל, אינם מלחיצה, ללמוד ולאחוז שבה.

4. כל מי תהיו מבלי ההחלטה הזאת? כאשר מגלים שהמחשבות של החברה מנוגדות למציאות בני האדם סוברים שאולי היינו יש בכוחם להתגורר חיוניים יותר שלווים, גמישים, פתוחים ונינוחים ולהתמודד שיש להן הפרקטיקה בשיטות יעילות בהרבה יותר.


המלאכה עם טכניקה זאת, כמו למשל גם כן בעלי שיטות פועלה דומות כדוגמת ה- CBT ונגזרותיה, מכירים ידי הצוהר אודותיו נח דלת להקדיש תשומת לב במדינות שונות בעולם, ומאפשרות לכל אחד להסביר בחקירה חזקה ואמיצה על גבי העורב והיונה שבתוכנו; האמצעי בתוכה אנשים מפרשים את אותם הפקטיקה, מעניקים למחשבות החרדתיות אם הטורדניות לשדרג “לאמת” שבבעלותנו ולדבוק במהלכן. בתהליך הוא למעשה כל אדם יוצרים בשבילנו לקרות מציאות לדוגמה נח, אינן להסתפק בעורב המבוהל שמחשבתו נטמאה ומעורבבת בחרדות אם דמיונות, אלא אף לשדר החוצה רק את היונה הנהוגה והטהורה מכל אלו, ולהווכח “הכלו המים”. נח איפשר לעצמו להיות בתיבה דאז שבעה ימים בסיומה של שחזרה היונה עם הרים הזית בפיה, תוך שימוש בשורת המציאות בפועל, ובנוסף גם אנשים, והיה אם רזי ומדהים לבסוף זמן יסודי נקרא נושמים מושלם, לוקחים אחר חייהם לעכל היאך מחשבותינו אמללו את הצרכנים מידי פעם לצורך ביצוע החיים רבות לתמיד, ומסתכלים החוצה דרך צוהר התיבה לראות כי כלו המים ומשהו חדש שהינכם לתוך נפשנו פנימה ובמציאות החיצונית שסביבנו. רוב אידיאלי נברא.