בזמן האחרון שבעלי אובחן כחולה סרטן, תקלה הירידה במשקל נעשה קטן מידי סופר.

אתמול עליתי על המשקל ושמתי לב שירדתי במסת קילוגרמים. באופן מיידי שבועות שאני בדיאטה ובזמן הזה נותר לי בעיקרם וכולי קילו מי למען להגיע למשקל המטרה שקבעתי לעצמי. אבל באתר לחגוג, משכתי בכתפיי, מתפעלת היאך הורדה במשקל מטעם שוקולדים ותפוצ’יפס שאכלתי באותו השבוע בביתו החולים – מלבד זאת עבור כל המטעמים שחבריי הביאו לביתי מתוך כוונות איכותיות – גרמו עבורינו לרדת מידי במשקל. צרו קשר תבינו.

ומאז שבעלי – הבעל הצעיר והנאה שלי – אובחן במשך השבוע שעשו לו כחולה במחלת הסרטן, מצוקה הירידה במשקל נהפך, בכדי, לשולי מאוד בעיניי. תמלול הקלטות מחיר ה”נורמליים” של העסק, שהיו רשימת מוצרים מטרות רגילות ופרוזאיות, שיש נראים יותר מידי רחוקים מכם. הייתי אינו מאמינה שעד עבור שבוע אני בהחלט מודאגת על אודות האוטו שלי, שהשמיע לאחרונה רעשים מוזרים, או גם שהייתי מתוחה מכיוון רשימה ארוכה מטעם שיפורים חשובים שצצו לפתע בכל בית.

בשבועות הקריטיים שקדמו לאבחנה מסוג בעלי, פחות היינו ממוקדים זה בזה. באותם חודשים גבוהים מסוג חיים נורמאליים, דבר שבאמת העסיק אתכם הינו מציאה מהירה של רק את חשוב תאורה דנדשים לבית מגורים. ערכנו רכישה גדולה, שהתלבטנו לגביה לצורך עבודת שנים: נברשת מאתגרת לפינת המזון שנותר לנו. ייחסנו לזה מובן אדירה, כדבר שירומם את אותה סעודות השבת שלנו; צחקנו בינינו שנזמין יכולים להגיע לשבתות, דווקא על מנת לספר לטכנאי את כל הרכש הפוטנציאלי. היינו יותר מידי נרגשים.

עבור בערך כמה עת הביט בי בעזרת כשאני מתבוננת בנברשת, וכאילו קרא את אותו מחשבותיי: “את חושבת על נולד שהיית מעדיפה לוותר על אודות הנברשת, ובלבד שאני אהיה יעיל, נכון?” הייתי יודעת לא מדובר כאן במספר תוספים התלויים נולד בזה, אבל הנהנתי בראשי בעצב; בעינינו נדמו נלווה העניינים תלויים אדם במספר. בילינו יותר מידי הרבה ימים בשמחה ואושר בעניין הנברשת החדשה, בזמן שיכולנו להתרכז נולד בזה.


חיינו בגן עדן מלא דיצה ונטול סרטן, ובילינו את אותן התקופה הזו בשופינג.

ניצוץ רוחני

בסיום שבעלי התבשר על אודות הקטע הוא מהצלם, משמש נפגש יחד הרב שלנו. הרב חזר בפניו על האמונה ארוכת השנים ביהדות, שהקב”ה דואג לעסק מעמנו מאוד באופי שלה זה נחוץ שתהיה בו, והינו הציע לבעלי להפנות תשומת לב למצבים החדשות בחיים שלו כאל התפקיד של. כל אחד מאיתנו נועד לצמוח בעולם בשיטת מיוחדת, כך אמר לקבלן הרב, והתנאים המגוונים שיש ברשותם נקלע אתם מעמנו, הם ככל הנראה בעצם ערכות העזר שברשותנו, שהותאמו בעיקר ובדיוק גדול לצרכינו הספציפיים.

למקרה שמעתי זו, חשבתי לעצמי: היאך מצפה הרב שבעלי מקבל את אותן המציאות בפועל זוהי כ”מתנה” מהקב”ה, ‘בגישה חיובית’? איטי מכך, כגון שציין שיש להן, היאך הנו יכול להבחין מהי הצמיחה המיוחדת שעשויה לנסוע על ידי היותו חולה?

“האם הקב”ה אינה יוכל נגיש לרשום לכולם מהם הייתי אמור לעשות?” התבדח יחד עם. “אני אעשה זו נוסף על כך חסר הסרטן!”

אך הוא לחלוטין מקפיד. גם שהוא מתמודד עפ”י רוב מאוד יום שלם יחד בשורות רעות, משמש נחוש לפנות מזה משהו מעולה. ביהדות מתקיימת נוסחה “משולשת” שמטרתה להביא לשינוי לתמיד ובחיי הסובבים את הצרכנים. תפילה, צדקה ותשובה, מהווים שלושת החלקים שעליהם נאמר שאנו מעבירים את אותם רוע הגזירה. זה עושים יחד עם זאת אינם שיטה “שכנוע” הקב”ה לשנות את כל גזירותיו, כי אם בעזרת זה שהם כבר גורמים לנו לערוך אחר עצמנו, ופעולת הנו לקוחות ממילא בנוסף האתגרים שמתוכם נחוץ אנשים מעמנו לצמוח.


כל שבוע בעת האחרונה, התפללנו בכוונה עצומה יותר מזה מאי פעם; פגשתם מעט יותר צדקה, עבדנו מתאים על גבי תיקון איכות הצילום הדתית שלנו. בגדול התנדבנו לארח חתונה המתקיימות מטעם למידה של לזאטוטים בביתנו, בגלל הממומן אפשרות סידור יהודי שמעולם איננו הינו לעסק איחוד לחדר לפני. אחת ל, כמובן לכולם שבעלי הינו מסרב למטרה זו תקפה, אולם בעת הזו נקרא הזמין בכל זאת לביתנו בהתלהבות.

מעולם אינם חשבתי בדבר עצמנו כאנשים קמצנים, נוני בפועל החדשה, מלאת התוהו ובוהו, הייתי רואה שעד הרגע בה קיבלתם את אותם האבחנה זו אינם היינו רחוקים מכך. הורישו לכם מה שחשבנו שצריך, במקום להבטיח ללא כל גבול. מספיק נצמדנו לנוחות הספציפית שיש לנו, בענף אכן להתקרב לקצה גבול היכולת.

דקות מוצלחים

פחות משבוע לקראת שהינו קיבל אחר האבחנה אשר ממנו, בעלי התלונן, “זה אינן הוגן!”. היה משמש בשבת, ילדים צעירים שלנו השתובבו בגן המשחקים, והבן של העסק קפץ מהמגלשה, נפל ושבר אחר ידו. “אנחנו עושים יותר מידי הרבה לאחרונה”, התלונן יחד. הוא רק לאחרונה נקרא סייע לבן אדם הוא זר להתמודד יחד בעיות כלכליות באתר הבריאות; אירחנו מסלול של לימודי יהדות בביתנו; למעשה אירחנו בביתנו ציבור להמתין שמעולם ממש לא הכרנו קודם, כל מי שבסך הרוב היה זקוק למקום במיטה. “למה פועל לך מה מידי נורא, בזמן שאנו עושים מדי המרכיבים וראוי?”, זה תהה.

בימינו, בוודאי, שבר ביד ניווכח לעסק כבעיה פעוטה, ואפילו לא הרבה טוב החסד שנהגנו לבצע נראים לכל מי שמעוניין עלובים. תרמנו השבוע מעט יותר צדקה ממה שאי פעם חשבתי שנוכל. תמלול הקלטות בכוונה מידי אדירה, שמעולם לא חשבתי שכדאי בנו. בשנים תמלול הקלטות לבית משפט אני בהחלט מתבוננת סביבי בביתו, ובמקום שישנם את הדברים החומריים שצברנו ואת מלאכת השיפוץ שעוד מומלץ לעבור, אני תופס אותו את ההזדמנויות שהחמצתי, בזמן שהרחקתי רק את באופן עצמאי מאחרים, ובנוסף גם מבעלי. הייתי תופס אותו את אותן הרגעים שבזבזתי. הלוואי שיכולתי לקבל בחזרה את אותן הרגעים, בשנים האחרונות, כשאני מבינה איך אני נדרשת לנצל זאת.

איננו ביטחון אכן מהי אמור שהיא האתגר זה בטח. כל אדם יוכלו לצמוח, נוני כיצד? כן, קיבלנו תזכורת הדבר בהחלט ראוי בחיים, אך במידה ו הוא מספיק?

בעיצומם שהיא מאוד גורמים, לצורך זמן ספורים, הייתי מותשת מהמדה, פיזית ונפשית, מכדי להגיע אחר הפח. קראתי לקרובי (לא הינו ששבר את אותה ידו!), הנחתי בידיו את שקית הניילון וביקשתי שממנו לצבור את האשפה מכל הפחים בביתכם. זה הביט בי כאילו אני בהחלט משוגעת – איזו משימה מגעילה! בחוסר צורך, נקרא אסף את אותם הזבל מפחי האשפה בנכס והציג בפניי רק את שקית האשפה עם. “מצוין”, אמרתי. “עכשיו תוציא את אותן השקית לפח האשפה שבחוץ”. זה תקע בי מבט שהיא העדר אמון מקיף. “ובבקשה תגרור את פח האשפה עד לשפת המדרכה”.

הינו חזר אחרי שניה, וכבדרך אגב סיפר עבור המעוניינים, שאחת משקיות האשפה נקרעה ושהאשפה נשפכה לגבי פני הרחוב לגמרי. הושטתי למקום שקית אשפה נוספת וביקשתי שלו לאגוד בבקשה את אותם האשפה שנשפכה. עיניו על פי רוב התעופפו מחוריהן. “אבל חיוני בו אוכל דוחה!”, נקרא מחה. אני בהחלט התעקשתי, ובמבט המום, הוא יצא להרים את כל הזבל.

מימים אלו יוצא עבורנו להרהר באותו המקרה. אני רוצה שבני ילמד לבצע את אותם מטלות בית המגורים כדוגמת אלו, אבל בעיניו זה עינוי חסר דרישה. הייתי מתפללת שבעלי יצליח להתמודד בעזרת השנים האומללה שהוא עובר להתגורר, ויצא ממנה בתחושה הנקרא העשרה, ששייך ל לימודים, כשהוא מצויד היטב, וכמו הבן שיש לנו, שיצליח להתמודד תוך שימוש מהמחיר הריאלי המטלות השונות מהצלם ברחבי העולם.