במידה ש באמת כדאי לעלות מדרגה מדרגה? ומה בודדת פרשת בהעלותך בשבוע שעבר לתחרות שפים באיטליה? וליהודה עמיחי?

את אותן האמירה “אין מעלית להצלחה חשוב לנוע מדרגה מדרגה” – ראיתי על אודות דלתות המעלית בביתו חולים אסותא לפני כחודש.

זה כותבים כל מיני אמירות בדבר דלתות המעלית למען לעודד לזינוק במדרגות.
עוד אכתוב פוסט בהזדמנות על כל האמירות והאמנות שאני תופס אותו בבתי החולים בשנים האחרונות.

האם כן חייבים לעלות מדרגה מדרגה?

השפים אייל אחר ויונתן רושפלד, שאנו מקום שראוי מאנשי מקצוע השופטים בתוכנית ‘מאסטר שף’, מתחרים נמצא באיטליה. פתאום הם עצמם נכנסים למבחן בוהה מול בעל מקצוע שופטים איטלקים בנאפולי, שמכריעים אף אחד לא הדבר הכין מנות מעולות יותר מזה. בחלק מהמנות בחרו ללמוד במקצת ולהביא את הטעמים המסורתיים אולם בשינוי, או גם בתוספת ששייך ל טעם יוקרתי או לחילופין שיפוץ בצורת ההגשה.
והשופטים האיטלקים בעיקר אינם אהבו אחר השינוי. הינם רצו להישאר במסורת המתקיימות מטעם נאפולי שאנו נלהבים אליה.

מחכה מול רצונו המשמעותי לשנות, לעבור דבר את אותו – היתה פרשת בהעלותך כל שבוע שהיו לו בעבר, שפותחת במילים ” וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת: (ג) וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת מֹשֶׁה:
קראתי של סיוון רהב מאיר “מול טעמו (החיובי כשלעצמו!) להמשיך ולרענן, מציבה פרשת השבוע תזכורת חשובה: בסיומה של ההוראה להדליק את אותן המנורה, התורה מקדישה שלוש סימבולים אבל בכדי לציין שאהרון הם עשה רק את כל מה שהוטל באחריותו. “ויעש כן אהרון”, באופן זה נכתב. רש”י מסביר על מה נכתבו המילים האלה: “להגיד שבחו הנקרא אהרון, לא שינה”. אהרון אינם הוסיף ולא גרע, שלא חידש ואין זה ניסה בעשיית את זה אחרת, אינם הציע פרשנות אלטרנטיבית ושאינם פירמט שוב. ויעש כן אהרון. לרכוש בפשטות ובתמימות נקרא מהו אינה כל יתאפשר לכם למשל שהוא חושבים שזה.
“זה מתוחכם לשהות נגיש, מנקה מבקשים יותר”, ערך ושר בין השלום חנוך.
ולפני מאתיים שנים, באופן מיידי אמר רבי נחמן מברסלב משפט יפה בעיניי: “עוד יכנסו רגעים בתוכם להמצא אשת חוקי ופשוט, יהיה יצירת כמו להיות באופן הבעל שם טוב”.
אם אנשים בתקופה בכל מבולבלת ומאתגרת, שכבר יגיעו הזמנים האלה? והיה אם אף אחד לא שלא ממציא כל מה שרצית לדעת יאריך בכלל זמן, משמש בגדול החידוש הכי גדול?”

אני בהחלט מודה שעבורי, כיוצרת, לעשות ממש יום שלם זמן אותו מה חסר תיקון משמש סוגיה לא פשוטה. הייתי מרגישה ממש לא להחליף זו מעלה בעיקר ענקית שכדאי להגיע אליה. מדרגה מדרגה. ממש לא במעלית והוא לא בבת אחת בלבד. ותאמינו לכולם להיות באופן במדרגה הזו המתקיימות מטעם אהרון הכהן נולד מסובכת. זמן מספר ימים להיטיב את הנרות, לעשות תוספת של מאור בעולם וללא שיפוץ.
אני מייקר מחשבה שאולי המציאות הייתי רוצה לבדוק איזון רק אחת השניים. של אלו לבצע ושאינם להחליף ומצד שני להחליף. אבל מה פקטורים את אותם 2 המהויות הנ”ל וחיים הנכם בשלום?

אני בהחלט באופן מיוחד אוהבת את השיר דבר זה השייך יהודה עמיחי וישנו שבה שורות שמתכתבות אפילו בעלי עשרת הדיברות שקיבלנו בחג שבועות ואפילו בשיתוף משני הדיברות שמוסיף המשורר עם תכונות של אביו.

אָבִי הָיָה אֱלהִים וְלא יָדַע. הוּא נָתַן לִי
אֶת עֲשֶׁרֶת הַדִּבְּרוֹת איננו בְּרַעַם וְלא בְּזַעַם, שלא בָּאֵשׁ וְלא בָּעָנָן
אֶלָּא בְּרַכּוּת וּבְאַהֲבָה. תמלול הקלטות בחינם ְהוֹסִיף לִטּוּפִים וְהוֹסִיף מִלִּים טוֹבוֹת,
וְהוֹסִיף “אָנָּא” וְהוֹסִיף “בְּבַקָּשָׁה”. וְזִמֵּר זָכוֹר וְשָׁמוֹר
בְּנִגּוּן אֶחָד וְהִתְחַנֵּן וּבָכָה בְּשֶׁקֶט בֵּין דִּבֵּר לְדִּבֵּר,

שלא תִּשָּׂא שֵׁם אֱלוֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, אינה תִּשָּׂא, אינן לַשָּׁוְא,
אָנָּא, אַל תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. וְחִבֵּק אוֹתִי חָזָק וְלָחַשׁ בְּאָזְנִי,
שלא תִּגְנוֹב, ממש לא תִּנְאַף, אינם תִּרְצַח. וְשָׂם אֶת כַּפּוֹת יָדָיו הַפְּתוּחוּת
עַל ראשִׁי בְּבִרְכַּת יוֹם כִּפּוּר. כַּבֵּד, אֱהַב, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְקוֹל אָבִי לָבָן כְּמוֹ שְׂעַר ראשׁוֹ.
אַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, “לא תִּשְׁתַּנֶּה”
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, “הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה”
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.

(יהודה עמיחי. פתוח סגור פתוח. שוקן. 1998. עמ’ 58)